מחול נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש/התובע שלא התייצב לדיון אשר נקבע לשמיעת הראיות ביום 17.11.09. תביעתו נדחתה והוא חויב בתשלום שכ"ט עו"ד למשיבה/הנתבעת בסך 2,800 ₪ בצירוף מע"מ.

בתאריך 10.7.11 הוגשה הבקשה דנן לביטול פסק הדין ממנה עולה כי ההזמנה לדיון נמסרה לאשת המבקש ועל פי הטענה היא לא הובאה לידיעת המבקש אשר כתוצאה מכך לא התייצב לדיון שנקבע. המבקש מסביר כי נודע לו שתביעתו נדחתה רק בראשית חודש יוני כאשר קיבל מהמשיבה "התראה לפני הוצל"פ" של חוב שבעניינו הגיש הוא את תביעתו כנגדה בהליך דנן.

המשיבה מתנגדת לבקשה בנימוק שהוגשה בשיהוי ניכר ובנימוק שההזמנה לדיון נמסרה כדין ובנסיבות אלה מסור ביטול פסק הדין לשיקול דעת כאשר במסגרת שיקול דעת זה יש לייחס משקל מכריע לכך שמדובר בהליך פגום מיסודו במסגרתו התבקשה הצהרה כי המבקש אינו חייב סכומי כסף למשיבה, מחלוקת שמקומה להתברר בתביעה כספית רגילה שבכוונת המשיבה להגיש כלפי המבקש. אין בתי המשפט נוהגים ליתן סעד הצהרתי שמטרתו להקדים תביעה כספית על דרך של נקיטת הליך מונע מן הסוג הזה.

התביעה בתיק זה הוגשה ב – 4.8.09. הסעד אשר ביקש המבקש הוא הצהרה שאיננו חייב לשלם למשיבה 7,125 ₪, סכום המורכב מ – 3,581 ₪ עבור ציוד ושירותים, 3,124 ₪ עבור שימוש בטלפון, 420 ₪ הוצאות מנהליות. כפועל יוצא מכך ביקש כי יוצהר שהמשיבה אינה רשאית לדרוש בתביעה שבכוונתה להגיש לפי סעיף 81א(1) לחוק ההוצל"פ סכום שרירותי עבור הוצאות מנהליות. בכתב הגנתה אישרה המשיבה כי ב – 6.7.09 נשלח אל המבקש מכתב התראה ודרישה לסילוק חוב, מכוח הוראות סעיף 81א(1) לחוק ההוצל"פ. זאת לאחר שב – 25.10.04 נכרת בין הצדדים הסכם שלפיו היא סיפקה למבקש ציוד ושירותי תקשורת עבורם התחייב המבקש להישאר מנוי פעיל ברשת לתקופה של 36 חודשים והסכים כי הפרת התחייבותו תוצאתה חיוב שהוא למעשה שווי הסבסוד מערך המכשיר שניתן בעת רכישתו ומהווה מענק מותנה למשך תקופת התקשרות של 36 חודשים.

בתאריך 6.8.04 ביקש המבקש שדרוג המכשירים שהיו ברשותו והוסיף והתחייב להישאר מנוי פעיל ברשת לתקופה של 36 חודשים נוספים. מכיוון שהמבקש לא עמד בהתחייבותו הוא נדרש לשלם את "הערך השיעורי עבור המכשירים" ואת תמורת השירותים שקיבל. משלא נענה, נפתחו הליכי גביה.

בסעיף 14 לכתב ההגנה טענה המשיבה שאין מקום ליתן למבקש סעד הצהרתי כאשר מטרת ההליך לעקוף הליך ישיר כנהוג וכמקובל של תביעה כספית אשר בדעת המשיבה להגיש, בפרט כאשר סעד כזה איננו בגדר של 'סוף פסוק' במחלוקת שבין הצדדים.

המבקש הגיש כתב תשובה והסביר כי את הפסקת הקשר העסקי יש לזקוף למעשי ו/או מחדלי המשיבה אשר דרשה מן המבקש המצאת אמצעי תשלום כגון הוראות קבע או כרטיס אשראי וסרבה להסדר של תשלום ישיר של החשבונות המוצגים, במרכז השירות בנהריה. המשיבה ניתקה את קווי התקשורת משלא יכול היה המבקש להיענות לדרישה זו. בנסיבות אלה גורס המבקש כי אין הצדקה לדרישת החוב מצד המשיבה.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים אני דוחה הבקשה לביטול פסק הדין.

המבקש זומן כדין לדיון אשר נקבע לשמיעת הראיות ולא התייצב לדיון ובנסיבות אלה נדחתה תביעתו. לא נפל פגם במתן פסק דין זה והמבקש חויב בתשלום הוצאות המשיבה אשר הגישה כתב הגנה כנגד התביעה ובא כוחה התייצב לדיון כפי שנקבע. ביטול פסק הדין בנסיבות שכאלה מסור

לשיקול דעת ואינני רואה הצדקה להחזיר התביעה לדיון מן הטעם שמקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה אין מקום ככלל לאפשר קיומו של הליך ביוזמת תובע המבקש הצהרה כי איננו חייב סכום כסף

לנתבע, במטרה "להקדים תרופה למכה" ולמנוע בירור המחלוקת בדרך המקובלת במסגרת תביעה כספית אשר עומד להגיש הנתבע. הסמכות ליתן סעד הצהרתי היא כידוע סמכות שבשיקול דעת ולעניין מתן סעד הצהרתי נפסק כי זה יינתן:

"כל אימת שהתובע הוכיח שתיים אלה: ראשית, כי בידו הזכות או כי קיים המצב עליו מבקש הוא להצהיר. שנית, כי מן הראוי 'לשריין' אותה זכות – או אותו מצב – על ידי מתן פסק דין שישתיק כפירה והכחשה בעתיד, עקב מעשה בית דין שיווצר על ידי פסק הדין ובלבד שאין קיימות נסיבות המניעות את ביהמ"ש שלא להיעתר". (ע.א. 609/78 בן תור נ' גלבוע פ"ד לד(1)239, ע.א. 791/76 פלסין מפעלי פלסטיקה נ' לוז פ"ד לא(3)700).

בהתאם לכך נפסק כי:

"מתן סעד הצהרתי לבעל דין עניין שבשיקול דעת הוא וביהמ"ש ימנע מלתיתו כל אימת שהמבקש לא הצביע על אינטרס המצדיק להיעתר לו. לעניין זה יכול ביהמ"ש לשקול את השאלה אם המבקש לא יוכל להשיג את מבוקשו בדרך אחרת ואם מתן הסעד לא יביא לידי כפל תביעות. כך למשל אין ביהמ"ש נוטה להעניק סעד הצהרתי מקום שיכול המבקש לתבוע סעד ממשי ... או כאשר מבקש פלוני להצהיר שאינו חייב לאלמוני, אלא אם כן קיימות נסיבות המצדיקות את הדבר".

מקומה של המחלוקת שבין הצדדים להתברר בתביעה כספית העומדת להיות מוגשת על ידי המשיבה, בדרך המלך, כנהוג וכמקובל. קיומו של פסק הדין בתיק דנן על פיו נדחתה תביעת המבקש לא תעמוד למכשול בפני המבקש לצורך בירור המחלוקת הכספית. המשיבה עצמה מציינת בסעיפים 9-12 בתגובתה כי יש לבררה "בהליכים הישירים והיעילים לבירורה משום שלאחר מתן הסעד ההצהרתי, אף אם יינתן, יידרש ממילא הליך משפטי נוסף לסעד הכספי".

אני דוחה איפה הבקשה בתיק זה.

לנוכח מצבו הכספי של המבקש ונסיבותיו האישיות ובהתחשב בהוצאות שכבר נפסקו ובצפי לקיומו של הליך נוסף שאף בו יישקל נושא ההוצאות, אין צו נוסף להוצאות.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"א, 14 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.